זכויות יוצרים בתוכנה ובתוכן דיגיטלי
חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, מגן על יצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוסיקליות. תוכנת מחשב מוגנת כיצירה ספרותית, וכך גם חלק ניכר מהתוכן הדיגיטלי: טקסטים, עיצובים, תמונות וסרטונים. ההגנה קמה מעצם יצירתה של היצירה, בלי צורך ברישום.
הליווי כולל בחינת היקף ההגנה, ייעוץ בשאלות של שימוש מותר, והתמודדות עם הפרות, לרבות דרישה להסרת תוכן.
בעלות ביצירה: עובדים, פרילנסרים וספקים
הכלל בחוק הוא שהבעלים הראשון של זכות היוצרים הוא היוצר. יצירה שעובד יצר לצורך עבודתו ובמהלכה שייכת, ככלל, למעביד, אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 34). ביצירה שהוזמנה, למשל פיתוח תוכנה בידי פרילנסר או חברת פיתוח, הבעלות נשארת אצל היוצר, אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 35).
המשמעות המעשית: ארגון שמזמין פיתוח או תוכן מגורם חיצוני צריך להסדיר בהסכם בכתב את העברת הזכויות. המשרד בודק ומנסח הסכמי עבודה, הסכמי פיתוח והסכמי ספקים מהבחינה הזו.
סימני מסחר
סימן מסחר רשום מעניק לבעליו זכות ייחודית להשתמש בו בקשר לטובין ולשירותים שלגביהם נרשם, לפי פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972. הליווי כולל בחינה מקדימה של סימן לפני אימוצו, הגשת בקשות לרישום, והסכמי שימוש בסימן.
הסכמי רישוי והעברת זכויות
הסכם רישיון מאפשר שימוש בזכות בלי להעביר אותה, והסכם העברה מעביר את הבעלות עצמה. ההבחנה משפיעה על היקף השימוש, על הבלעדיות ועל המצב בסיום ההתקשרות. עסקה בזכות יוצרים ומתן רישיון ייחודי טעונים מסמך בכתב (סעיף 37 לחוק).
המשרד עורך ובוחן הסכמי רישוי, הסכמי העברת זכויות והוראות קניין רוחני בהסכמי פיתוח, שירות ו-SaaS.
קניין רוחני ובינה מלאכותית
השימוש בבינה מלאכותית מעורר שאלות קניין רוחני בשני שלבים. בשלב האימון, משרד המשפטים פרסם בדצמבר 2022 חוות דעת בשאלת השימוש ביצירות מוגנות לצורך למידת מכונה. בשלב התוצר, השאלה אם תוצר של מערכת AI מוגן בזכות יוצרים, ולמי הוא שייך, טרם הוכרעה בדין הישראלי.
לכן ההסדר החוזי חשוב במיוחד: מי הבעלים של התוצרים, מה מותר לספק לעשות במידע ובתוכן שהוזנו, ואילו מצגים והתחייבויות ניתנים לגבי הפרה. המשרד בוחן תנאי שימוש של ספקי AI ומנסח הוראות מתאימות בהסכמים.