פרטיות והגנת מידע בישראל

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הרחיב את ההגדרות בחוק ואת סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, וקבע עיצומים כספיים. המשרד מלווה ארגונים בתרגום הדרישות לתהליכי עבודה שאפשר להפעיל, לתעד ולהציג.

מה השתנה

תיקון 13 נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. בין היתר הוא עדכן את ההגדרות הבסיסיות בחוק, שינה את משטר רישום מאגרי המידע, קבע חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות לגופים מסוימים, והרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות, כולל עיצומים כספיים.

מאז פרסמה הרשות סדרת גילויי דעת סופיים שמפרטים איך היא מפרשת את החוק, ובהם בנושאי הסכמה (פברואר 2026), העברת מידע לחו"ל (אפריל 2026) ומינוי ממונה (יולי 2026). גילויי הדעת אינם חקיקה, אבל הם משקפים את הפרשנות שהרשות תפעיל בפיקוח ובאכיפה.

לצד החוק חלות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017, שקובעות דרישות אבטחה לפי רמת הסיכון של המאגר.

איך נראית העבודה

  1. מיפוי. אילו מאגרים ומערכות קיימים, איזה מידע נאסף ולאיזו מטרה, מי ניגש אליו ולאילו ספקים הוא עובר.

  2. תעדוף. הבחנה בין פערים שחושפים את הארגון לסיכון ממשי לבין משימות שאפשר לדחות.

  3. יישום. נהלים, הסכמים, הרשאות, נוסחי הסכמה ויידוע, ותהליכי עבודה.

  4. תיעוד ובקרה. ראיות לכך שהדרישות מתקיימות, ומנגנון סקירה תקופתי.

תוצרים אפשריים

  • מרשם פעילויות עיבוד (ROPA) ומסמך הגדרות מאגר
  • הערכת השפעה על הפרטיות (DPIA)
  • מדיניות פרטיות ונוסחי יידוע והסכמה
  • בחינת ספקים והסכמי עיבוד מידע (DPA)
  • נוהל טיפול בבקשות עיון ותיקון
  • מסמכי אבטחת מידע לפי תקנות 2017
  • נוהל טיפול באירועי אבטחה
  • הדרכות לעובדים ולהנהלה

כשהמידע יוצא מישראל

העברת מידע אישי לספק או לחברה קשורה בחו"ל כפופה לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס"א-2001. גילוי הדעת של הרשות מאפריל 2026 מפרט מתי אפשר להסתמך על התחייבות חוזית של מקבל המידע, ומה ההתחייבות צריכה לכלול.

ראו גם רגולציה ותקינה.

לפני הפנייה

מספיק תיאור קצר של פעילות הארגון, סוגי המידע והנושא שמטריד אתכם. אין צורך לשלוח מסמכים או מידע אישי בפנייה הראשונה.

לתיאום שיחה